החלטה בתיק ת"א 596-07

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד יוסף נחשון (להלן: "המבקש") לעיון בכתבי בית דין, חוות דעת מומחים, שאלות ותשובות הבהרה, אם ישנן, ופרוטוקולי חקירת המומחים.

            המבקש מנמק הבקשה בנימוק, כי הינו מנהל תביעה שעניינה נפגע שפגיעתו ומצבו דומה למצבו של התובע בתיק דנא, ואשר במסגרתו עולות שאלות עובדתיות ורפואיות זהות. לדברי המבקש, עיון בתיק יסייע לב"כ המבקש בניהול התיק האחר.

            המבקש מציין, כי אם יורה בית המשפט כאמור בבקשתו, ידאג למחוק מהעתקי הצילומים של מסמכי התיק את שמותיהם של התובעים.

2.         הבקשה הועברה לתגובת התובעים והנתבעת. הצדדים הביעו בתגובתם התנגדות נמרצת לבקשה.

3.         בתמצית יצוין, כי התובעים טוענים, כי זכותם של התובעים לפרטיות גוברת, העיון המבוקש אסור על פי הדין ואף אינו מוצדק.

4.         אין חולק, כי המסמכים לגביהם התבקש העיון נוגעים למצבם של התובעים בעקבות תאונה בה היה התובע 1 מעורב, לטיפולים ספציפיים שנעשו בו, מצבו הרפואי והטיפולים שנעשו בגופו, מצבו הנפשי והשפעתו על התובע 1, על התובע 2, על חיי הקרובים הסובבים אותו, מצבם הפיננסי ועוד. עניינים אלה הינם, מעצם טיבם, עניינים אישיים של התובעים וקרוביהם, אשר ראויים לפרטיות.

5.         אין אף חולק, כי המבקש אינו נמנה עם בעלי הדין בתביעה דנא ובקשתו מבוססת על הטענה, כי בתיק שבטיפולו עולות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, לרבות לעניין שאלת תוחלת חייו של התובע 1.

6.         שאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה הוסדרה במסגרת תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), בתקנה מס' 4, שזו לשונה:

"א.    כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן-בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

ב.      בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

ג.      בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

ד.      בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

ה.     בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

ו.       החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

ז.      התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

            מלשון התקנה עולה, כי מלבד שיקולים כלליים שפורטו בתקנה 4(ד), אין במסגרת התקנה הכרעה לגבי נקודת האיזון הראויה בין עניינו של מבקש העיון לבין בעלי הדין שעלולים להיפגע מהעיון.

            עם זאת עולה מתקנה 4, כי ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל דין בתיק בית המשפט, מונחות שתי מגמות יסוד: מגמה אחת נועדה לאפשר לכל אדם עיון בתיק בית המשפט, מגמה זו נובעת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה. המגמה הנוספת נוגעת לחשיבות השמירה של זכויות ואינטרסים אחרים שאינם נובעים מעיקרון הפומביות ואשר יש בהם כדי להצדיק את הגבלת זכות העיון, בין היתר, מקום שקיימות הגבלות תחיקתיות שונות, לרבות שיקולים של ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד האדם וחירותו ועוד.

7.         משהכרעה בבקשת העיון מחייבת, אפוא, שיקול דעת ובענייננו מחייבת שקילה באם הפומביות גוברת על זכות הפרטיות, יש מקום לבחון את עניינו של מבקש העיון בתיק. ככל שהמדובר בעניין מהותי בעל חשיבות רבה, כן יגברו השיקולים למתן העיון, ולהיפך. כך למשל, אין דינה של בקשה לעיון במסמכים לשם עשיית שימוש בהם לתיק אחר, שאין לו כל זיקה לתביעה דנא, ובין בקשה לעיון בתיק מחמת חשש שההתדיינות, לה המבקש אינו צד, עשויה לפגוע במבקש או בזכויותיו.

8.         על יסוד זה נקבע בהחלטתו של כב' הרשם (בתוארו אז) יגאל מרזל בע"א 8849/01, צבי סבוב עו"ד נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ (פרסום נבו), 15/02/05, כדלקמן: